תשלומים דיגיטליים וטכנולוגיה פיננסית: ישראל (2026)
ישראל עברה ממערכת מקוטעת למסגרת רישוי ייעודית בסגנון PSD2: חוק הסדרת שירותי תשלום ושירותי יוזמת תשלום נכנס לתוקף ב-6 ביוני 2024, כאשר הרשות לניירות ערך בישראל (ISA) משמשת כרשות הרישוי עבור מוסדות תשלום, ספקי שירותי יוזמת תשלום וספקי ארנקים אלקטרוניים. מערכות התשלומים (ZAHAV RTGS ותשלומים מיידיים קמעונאיים המופעלים על ידי SHVA/MASAV) נמצאות תחת פיקוחו של בנק ישראל, המוביל גם את יישום הבנקאות הפתוחה/המימון הפתוח בהתאם ל"חוק שירותי מידע פיננסי" משנת 2021. רישיונות ישנים לשירותי תשלום שהונפקו על ידי CMISA מועברים לפיקוח הרשות לניירות ערך (ISA) על פי לוח זמנים מעבר שיימשך עד השנים 2025–2026.
מסגרת ראשית
חוק הסדרת שירותי תשלום ושירותי יוזמת תשלום, תש"ג-2023 (נכנס לתוקף ב-6 ביוני 2024), המנוהל על ידי הרשות לניירות ערך בישראל (רנ"ע); בנק ישראל מפקח על מערכות התשלומים והסליקה (ZAHAV RTGS, תשלומים מיידיים באמצעות SHVA/MASAV) ועל "בנקאות פתוחה"; הרשות לשוק ההון, לביטוח ולחיסכון (CMISA) מפקחת על שירותים פיננסיים מוסדרים; חוק שירותי מידע פיננסי, 2021 מסדיר את תחום הפיננסים הפתוחים
נקודות מרכזיות
משטר רישוי ייעודי לתשלומים (ISA)
חוק הסדרת שירותי תשלומים ושירותי יוזמת תשלום, 2023, נכנס לתוקף ב-6 ביוני 2024, ובמסגרתו הוקמה ברשות לניירות ערך מערכת רישוי בסגנון PSD2, החלה על חשבונות תשלום, ארנקים אלקטרוניים, סליקה, העברות כספים ושירותי יוזמת תשלום עבור ספקים ישראליים וזרים.
תנאי רישוי ודרישות פיקוח
בעלי הרישיון חייבים לעמוד בסטנדרטים של כשירות והתאמה הנדרשים מבעלי המניות וההנהלה הבכירה, לשמור על רמת הון עצמי מינימלית, להפריד בין כספי הלקוחות, לעמוד בדרישות אבטחת המידע והמשכיות עסקית, ולמלא את חובותיהם בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור; רמות ההון נקבעות על פי הנחיות ה-ISA בהתאם לקטגוריית השירות.
מעבר מפיקוח CMISA לפיקוח ISA
גופים שקיבלו בעבר רישיון מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון (CMISA) כספקי שירותי תשלום מועברים לפיקוח הרשות לפיקוח על שירותים פיננסיים (ISA) עד לשנים 2025–2026; ספקי שירותי נכסים פיננסיים וספקי אשראי הכוללים מרכיב של שירותי תשלום חייבים להחזיק ברישיון כפול מטעם CMISA ו-ISA.
בנקאות פתוחה / מימון פתוח
מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מובילה את תחום הבנקאות הפתוחה בהתאם ל"חוק התחרות בבנקאות" משנת 2017 ו"חוק שירותי המידע הפיננסי" משנת 2021; היישום נעשה באמצעות ממשקי ה-API של Berlin Group NextGenPSD2 (הנחיות היישום של "בנקאות פתוחה" בישראל, הגרסה העדכנית ביותר v1.8 מינואר 2024), כאשר הנחייה 368 קובעת דרישות אבטחת סייבר לממשקי ה-API לצורך יוזמת תשלומים.
ערוצי תשלום ותשלומים מיידיים
בנק ישראל מפעיל את "זהב" (ZAHAV), מערכת ה-RTGS של השקל, ומפקח על מערכות התשלומים הקמעונאיות המופעלות על ידי "שבה" (כרטיסי תשלום) ו"מסאב" (העברות בנקאיות / תשלומים מהירים המתבצעים תוך כ-5–7 שניות); הבנק משיק את Request-to-Pay (R2P), העברת הודעות בתקן ISO 20022 ואימות מוקדם של תשלומים, כחלק מאסטרטגיית מודרניזציה רב-שנתית.
BNPL ואשראי צרכני
בישראל אין חוק ייעודי בנושא BNPL; מימון צרכני בתשלומים (לרבות BNPL) מוסדר במסגרת משטר הרישוי הכללי לאשראי ולשירותים פיננסיים, הנמצא בפיקוח הרשות לפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים (CMISA), לצד הגנות בתחום האשראי הצרכני, כאשר משטר התשלומים החדש של חוק שירותי התשלומים (ISA) חל במקרים שבהם הצעת BNPL כוללת מרכיב של שירותי תשלום.
דף זה הוא תרגום שנועד לנוחות הקוראים; הגרסה האנגלית היא הגרסה המחייבת, ואין לראות בו ייעוץ משפטי.