מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים: ישראל (2026)
מטבעות קריפטוגרפיים חוקיים בישראל ומוסדרים באמצעות מערך של תקנות מגזריות, ולא באמצעות חוק מקיף בנושא נכסים דיגיטליים. בורסות, גופי שמירה וספקי ארנקים נדרשים להחזיק ברישיון "שירות נכסים פיננסיים" מטעם הרשות לניירות ערך (CMISA); הנפקות טוקנים העומדות בקריטריונים של ניירות ערך כפופות לחוק ניירות ערך (מבחן בסגנון Howey), המיסוי מטופל כרווחי הון בהתאם לכללי מס ההכנסה הקיימים, והמטבעות היציבים (stablecoins) מתקדמים לקראת משטר רישוי רשמי של בנק ישראל לקראת השקל הדיגיטלי המתוכנן. מספר נושאים חשובים — התיקון המוצע לחוק ניירות ערך של הרשות לניירות ערך (ISA) המגדיר "נכסים דיגיטליים", טיוטת תיקון המס מנובמבר 2024, ומסגרת הסטבלקוינים/CBDC — נותרו תלויים ועומדים בשנת 2026.
מסגרת ראשית
מערכת רב-סוכנותית — אין חוק ייעודי אחד לנכסים דיגיטליים. רגולטורים עיקריים: הרשות לשוק ההון, לביטוח ולחיסכון (CMISA) מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; רשות ניירות ערך (ISA) מכוח חוק ניירות ערך, תש"ח-1968 (עם תיקונים מוצעים לשנים 2023–2026 כדי לכלול במפורש "נכסים דיגיטליים" בהיקף החוק); בנק ישראל (מטבעות יציבים ושקל דיגיטלי); רשות המסים בישראל (חוזר 5/2018 + טיוטת תיקון לצו מס הכנסה לשנת 2024); פיקוח על איסור הלבנת הון ומימון טרור (AML/CFT) באמצעות צו איסור הלבנת הון עבור נותני שירותים פיננסיים.
נקודות מרכזיות
CMISA היא הרשות העיקרית לרישוי
על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים משנת 2016, מתן שירותים בתחום "נכסים פיננסיים" — הכולל במפורש מטבעות וירטואליים — מחייב רישיון מטעם הרשות לפיקוח על שוק ההון (CMISA) המכסה פעילות בתחום הבורסה, התיווך, השמירה והארנקים הדיגיטליים. רק קומץ חברות (Bits of Gold, Bit2C, Hybrid Bridge Holdings, Horizon של אלטשולר-שאהם) מחזיקות ברישיונות קבועים.
ה-ISA פועלת לקידום רפורמה מקיפה בדיני ניירות ערך בתחום הנכסים הדיגיטליים
ה-ISA הציעה תיקונים לחוק ניירות הערך, לחוק קרנות ההשקעה המשותפות ולחוק ייעוץ ההשקעות, אשר יגדירו את המונח "נכסים דיגיטליים" ויכניסו טוקנים רבים תחת תחום סמכותה. תיקון של הרשות לניירות ערך מינואר 2026, שנועד להתאים את הכללים בנושא ייעוץ השקעות דיגיטלי לפלטפורמות מודרניות, נסגר להערות הציבור ב-4 בפברואר 2026; הצעת החוק הרחבה יותר בנושא נכסים דיגיטליים טרם נחקקה.
מטבע יציב בשקל הראשון המפוקח (BILS)
במאי 2026 העניקה CMISA אישור רגולטורי מלא ל-BILS — מטבע יציב המוצמד לשקל, שהונפק על ידי Bits of Gold ופועל ברשת Solana — לאחר פיילוט בן שנתיים במסגרת "ארגז החול". Fireblocks מספקת שירותי שמירה. בנפרד, בנק ישראל מכין משטר רישוי מחמיר יותר למטבעות יציבים, הכולל גיבוי ברזרבה ביחס של 1:1 וכללי נזילות ודיווח.
מס: 25% מס רווחי הון; טיוטת הקודקס נמצאת בהכנה
חוזר ITA מס' 5/2018 מתייחס לנכסי קריפטו כאל "נכסים" (ולא כמטבע). מכירות של יחידים כפופות למס רווחי הון בשיעור של 25% (30% עבור מחזיקים ב-10% ומעלה), 23% עבור חברות, או לשיעורי המס הרגילים על הכנסות עסקיות בגין פעילות מסחר. טיוטת תיקון לחוק מס הכנסה מנובמבר 2024 אמורה להגדיר באופן רשמי את המונח "נכסים דיגיטליים" ולקבע כללים אלה בחוק, אך נכון לאמצע שנת 2026 היא עדיין נמצאת בתהליך חקיקה.
סיווג האסימונים מתבצע באמצעות מבחן בסגנון Howey
דו"חות הוועדה של ה-ISA בנושא הנפקות ICO (דו"ח ביניים משנת 2018; דו"ח סופי משנת 2019) מאמצים את "מבחן הווי" האמריקאי כדי לקבוע האם אסימון הוא נייר ערך הכפוף לחוק ניירות הערך. אסימוני ניירות ערך כפופים לכללי ההנפקה הציבורית והתשקיף של ה-ISA; אסימוני שירות ותשלום כפופים בדרך כלל למשטר הרישוי של שירותי פיננסים של ה-CMISA.
אין מסגרת DeFi מותאמת אישית; השקל הדיגיטלי מתקדם
ל-DeFi אין מסגרת רגולטורית ייעודית; הפרוטוקולים מטופלים על דרך האנלוגיה בהתאם לכללים הקיימים בתחום ניירות הערך, השירותים הפיננסיים והמאבק בהלבנת הון. צוות השקל הדיגיטלי של בנק ישראל פרסם תוכנית פעולה לשנת 2026, והנגיד אמיר ירון הגדיר בפומבי את המטבעות היציבים הפרטיים כ"בעלי חשיבות מערכתית", דבר המעיד על פיקוח רשמי יותר בעתיד.
דף זה הוא תרגום שנועד לנוחות הקוראים; הגרסה האנגלית היא הגרסה המחייבת, ואין לראות בו ייעוץ משפטי.