בינה מלאכותית: ישראל (2026)
ישראל בחרה במכוון בגישה של "חוק רך" המבוססת על מגזרים לניהול תחום הבינה המלאכותית, במקום לחוקק חוק מקיף. הכלי המרכזי הוא מדיניות "החדשנות האחראית" מדצמבר 2023, הקובעת עקרונות (הגינות, פיקוח אנושי, יכולת הסבר, אחריות, בטיחות, פרטיות, גילוי) ומטילה על כל רגולטור מגזרי את האחריות לקביעת כללים מבוססי סיכון בתחום אחריותו. כללים מחייבים נובעים כיום מחוקים קיימים החלים על בינה מלאכותית — בעיקר באמצעות טיוטת ההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות בנושא בינה מלאכותית מאפריל 2025 — לצד התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מאפריל 2025, המתמקדת במחשוב, בכישרונות ובמחקר.
מסגרת ראשית
"מדיניות בנושא רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית" (דצמבר 2023) – מסמך שאינו מחייב שפורסם על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (MIST) בשיתוף עם משרד המשפטים, המיושם באמצעות רגולטורים מגזריים וחוקים רוחביים קיימים (ובפרט חוק הגנת הפרטיות). אין חוק מקיף בתחום הבינה המלאכותית שנמצא בתוקף.
נקודות מרכזיות
מדיניות ה-AI לשנת 2023 בנושא "חדשנות אחראית"
בדצמבר 2023 פרסמו MIST ומשרד המשפטים במשותף את מדיניות ה-AI הלאומית הראשונה של ישראל, תחת הכותרת "עקרונות מדיניות, רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית". מדובר במפורש במסמך אסטרטגי שאינו מחייב, המזהה שבעה סיכונים מרכזיים (אפליה, פיקוח אנושי, יכולת הסבר, גילוי, בטיחות, אחריות ופרטיות) ותומך ברגולציה מגזרית המבוססת על סיכונים, וכן בכלים רכים (סביבות ניסוי, הנחיות וולונטריות), במקום בחוק רוחבי בנושא בינה מלאכותית.
גישה מגזרית, לא אופקית
במקום חוק יחיד בנושא בינה מלאכותית, כל רגולטור מגזרי (פיננסים, בריאות, תחבורה וכו') אחראי ליישום העקרונות בתחום הבינה המלאכותית שבתחום אחריותו. בדו"ח הביניים לשנת 2024 שפרסם צוות בין-משרדי גובשה גישה רגולטורית גמישה ומאפשרת ניסויים בתחום הבינה המלאכותית בשירותים פיננסיים, בהתאם לנייר העמדה משנת 2023.
טיוטת הנחיות בנושא בינה מלאכותית של הרשות להגנת הפרטיות (2025)
ב-30 באפריל 2025 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות (PPA) טיוטת הנחיות ליישום חוק הגנת הפרטיות על מערכות בינה מלאכותית, כאשר תקופת ההתייעצות הציבורית הוארכה עד ל-6 ביולי 2025. ההנחיות דורשות בסיס משפטי לעיבוד נתונים אישיים לאורך כל מחזור החיים של הבינה המלאכותית, מגבילות את איסוף הנתונים האישיים מהאינטרנט לצורכי אימון למקרים של הסכמה משתמעת, מחייבות אמצעי הגנה מפני מתקפות הסקה/חילוץ מודלים, ומרחיבות את זכויות נושאי הנתונים לנתונים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. אם יאושר סופית, יהיה זה המסמך הרגולטורי הסמכותי הראשון בישראל המתייחס ספציפית לבינה מלאכותית.
התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית (אפריל 2025)
באפריל 2025 אישרה הממשלה תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, בהובלת המנהל הלאומי לבינה מלאכותית במסגרת MIST. התוכנית מתמקדת במחשוב (כ-5,000 מעבדי GPU מתקדמים בשנה בין השנים 2027–2032, יעד מחשוב ריבוני של 100,000 יחידות), גיוס כישרונות ומומחים מחו"ל, מרכזי האצה יישומית ושותפויות בינלאומיות בתחום הבינה המלאכותית. החלטה 173 הקודמת אישרה מסגרת רב-שנתית של עד 500 מיליון NIS לשנים 2023–2026 עבור תשתית מחקר בתחום הבינה המלאכותית, מאגרי נתונים בעברית ובערבית, ומחקר ופיתוח בתחום הפרטיות והסבירות.
אין חוק מקיף בנושא בינה מלאכותית בתוקף או שעומד להיכנס לתוקף בקרוב
ישראל לא חוקקה חוק רוחבי בסגנון "חוק ה-AI של האיחוד האירופי", ולא צפוי חוק כזה להיחקק ב-12 החודשים הקרובים; אנשי המקצוע מתארים את המגמה כרגולציה "רכה" יותר והנחיות מגזריות. הצעות חוק בודדות (למשל בנושא "דיפ-פייק") הוגשו בכנסת, אך אף אחת מהן לא הפכה לחוק.
מרכז תיאום מדיניות בינה מלאכותית מוצע
מדיניות 2023 וההחלטות הממשלתיות שבאו בעקבותיה קובעות הקמת מרכז לתיאום מדיניות בתחום הבינה המלאכותית במסגרת ה-MIST, שיפעל במשותף עם משרד המשפטים, במטרה לאחד את הידע המקצועי, להנחות את הרגולטורים המגזריים ולתאם סוגיות חוצות-מגזרים בתחום הבינה המלאכותית — מנגנון ריכוזי בתוך מודל מגזרי, שבכל שאר היבטיו הוא מבוזר.
דף זה הוא תרגום שנועד לנוחות הקוראים; הגרסה האנגלית היא הגרסה המחייבת, ואין לראות בו ייעוץ משפטי.